לא, לא אבוא...

[פזמון]
לא לא אָבוֹא... לא לא אָבוֹא אֶל הַנֶּשֶׁף, וְצַר לִי נוֹרָא; הִתְחַתַּנְתִּי הָעֶרֶב; קָנִיתִי פָּרָה. גַּם שָׂדוֹת רְחָבִים לִי וְיֵשׁ הִתְחַיְבֻיּוֹת - תִּסְלַח לִי, אַךְ לא אוּכַל לָבוֹא! . .

[בית 2]
רָגַז הָאִישׁ, קָם בְּכַעַס, וּפָנָה אֶל מְשָׁרְתָּיו: "לְכוּ מַהֵר מִכָּאן, וְהָבִיאוּ לִי עַכְשָׁיו - כָּל דַּל וְכָל פִּסֵּחַ, כָּל עִוֵּר שֶׁבַּסְּבִיבָה! יָבוֹאוּ לָאוּלָם, וְאָז נַתְחִיל פּה בַּמְסִיבָּה!"

[בית 3]
אָז הֲמוֹנִים נִכְנְסוּ, אֲבָל נִשְׁאַר עוֹד מָקוֹם; אָמַר הַמְּאָרֵחַ: "עוֹד לא נִגְמַר הַיוֹם: לְכוּ שֵׁנִית, חַפְּשׂוּ בַּסִּמְטָאוֹת, עַל יַד הַכְּבִישׁ, קִרְאוּ לְכָל אָדָם, וְאַל תַּשְׁאִירוּ לִי שָׁם אִישׁ!"

[בית 4]
הָאֵל הִזְמִין גַּם אוֹתָנוּ אֶל הַנֶּשֶׁף הַנִּפְלָא, עָרַךְ תַּ'שֻׁלְחָנוֹת, וְהֵכִין תַּ'סְּעוּדָה. שָׁלַח הוּא הַזְמָנָה גַּם אֵלֶיךָ, יָדִיד; אָז שְׁמַע לִקְרִיאָתּוֹ, וְהִשָׁמֵר נָא פֶּן תַּגִּיד: