#57 ישב מלכי על כסא מרום
בית 1:
יָשַׁב מַלְכִּי עַל כֵּסֵא מָרוֹם,וְקֶשֶׁת סְבִיבוֹתָיו.
כְּרוּבִים, שְׂרָפִים, אֶרְאֶלִּים – שָׂחוּ
בְּרֶטֶט לְרַגְלָיו.
פזמון:
מֵהֵיכָלֵי הַשֶּׁנְהָב יָרַדאֶל עֵמֶק הַבָּכָא;
רַק אַהֲבָה עַזָּה מִמָּוֶת
אֶת מַלְכִּי שָׁלְחָה!
בית 2:
מִכָּל תִּפְאֶרֶת הִפְשִׁיט עַצְמוֹ,וּדְמוּת עַבְדוּת עָטָה.
בִּגְלַל פִּשְׁעִי הוּא הָפַך קְלָלָה,
אַשְׁמַת חוֹטֵא נָשָׂא.
בית 3:
נִבְזֶה, מֻכֶּה וַחֲדַל אִישִׁים,מַרְאֵהוּ מִי יַחְמוֹד?
אַךְ מִפְּשָׁעֵינוּ הוּא מְחוֹלָל,
נָגוּעַ, אִישׁ מַכְאוֹבוֹת!
בית 4:
בְּשׁוּב מַלְכִּי בְּמִקְהַל קְדוֹשָׁיואֶל הֵיכָלֵי הַשֵּׁן –
אַלְפֵי רִבּוֹא לִפְנֵי כִּסְאוֹ
יִקְרָאוּ בְּקוֹל: "אָמֵן!"