#45 לאיש אחד היו מאה כבשים
בית 1:
לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ מֵאָה כְּבָשִׂים,רָחַק תָּעָה טָלֶה אֶחָד.
נָטַשׁ הָאִישׁ צאנוֹ בַּעֲרָבָה
וְאָץ לִמְצוֹא אֶת שֶׁאָבַד.
פזמון:
רַבָּה שִׂמְחָת הַמַּלְאָכִיםעַל כָּל חוֹטֵא אֲשֶׁר נוֹשָׁע
מִכָּל הָמוֹן גָּדוֹל שֶׁל מִתְחַסְדִּים
שֶׁלּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה.
בית 2:
אִשָּׁה, שֶׁלָּה עֲשֶׂרֶת מַטְבֵּעוֹת,אִבְּדָה מַטְבֵּעַ רַק אֶחָד;
תַּדְלִיק הַנֵּר, בַּחֶדֶר תְּחַפֵּשׂ,
עֲדֵי תִּמְצָא אֶת שֶׁאָבַד.
בית 3:
אָדָם עָשִׁיר הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים,אֶחָד – בִּשְׂדוֹת זָרִים רָעָה;
הוּא שָׁב, רָעֵב וּקְרוּעַ בְּגָדִים –
אָבִיו קִבְּלוֹ בְּרוֹב שִׂמְחָה.