#28 אל חקרתני, צפונותי תדע
בית 1:
אֵל חֲקַרְתַּנִי, צְפוּנוֹתַי תֵּדַע.כָּל אוֹרְחוֹתַי – הֵיטֵב יָדַעְתָּ;
אָנָא אֵלֵךְ, אָנוּס מֵרוּחֲךָ?
גַּם אִם אֶסַּק שָׁמַיִם – שָׁם אַתָּה!
בית 2:
חָקְרֵנִי, אֵל, וְדַע אֶת לְבָבִי.אָנָא בְּחָנֵנִי, דַּע כָּל שַׂרְעַפַּי;
וּרְאֵה, אֵלִי, אִם דֶּרֶךְ עוֹצֶב בִי;
וּנְחֵנִי נָא בְּדֶרֶךְ עוֹלָמִים!
בית 3:
כָּל עַטְרוֹתַי אַקְרִיב עַל הֲדוֹמְךָ,כָּל טוּב שֶׁבִּי מִמְּךָ וְלִכְבוֹדְךָ.
אֶל מוּל עֵינַי שִׁוִּיתִי אֶת דְּמוּתְךָ,
וְעֶרְגָּתִי כֵּנָה – לִהְיוֹת כְּמוֹתְךָ!
בית 4:
קְהִלָּתְךָ כְּמֵהָה אֱלַי תְּחִיָּה.לַכֵּד גּוּפְךָ, פַּח בָּנוּ רוּחֲךָ –
עַם בְּחִירָתְךָ יֵעוֹר לְשֵׁרוּתְךָ.
בּוֹא, וְהַתְחֵל נָא בִּי אֶת הַמְּלָאכָה!