#162 השקטו ענבלים
בית 1:
הִשָׁקְטוּ, עִנְבָּלִים, אַל תַּשְׁמִיעוּ קוֹל!בֵּן נוֹלַד מֵרוּחַ אֵל, בִּבְדִידוּת לִסְבּוֹל.
הוֹרְדוּס, "הַשׁוּעָל", שָׁמַע הַבְשׂוֹרָה הַמַּדְהִימָה,
וּבְלֵב אֲחוּז אֵימָה לְהָרְגוֹ דִמָּה.
בית 2:
אַךְ הִנֵה נִגְלָה מַלְאָךְ, וְצִוָּה: "יוֹסֵף, קוּם בְּרַח,אֶת הַבֵּן מִצְרַיְמָה קַח, עֲדֵי אֲשֶׁר אַגִּידָה לָךְ!"
הַדְהֲדוּ, עִנְבָּלִים, שִׁיר קִינָה וּשְׁכוֹל;
יֶלֶד רַךְ- הֲיֵרָצַח? וְיאבַד הכּל?!
בית 3:
הוֹרְדוּס מִכֵּלָיו יָצָא, כְּשֶׁיֵשׁוּעַ לֹא נִמְצָא!הָאַכְזָר נָחַל תְּבוּסָה, כִּי בֵּאֱלֹהִים לִלְחֹם רָצָה!
צַלְצְלוּ, הָעִנְבָּלִים! צַלְצְלוּ בְּקוֹל!
הַמָּשִׁיחַ חַי הַיוֹם, וְעָתִיד לָשׁוּב, לִמְשֹׁל!