#150 קומי ירושלים! שלמו ימי אבלך!
בית 1:
קוּמִי, יְרוּשָׁלָיִם! שָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ!סָבִיב שְׂאִי עֵינַיִם, בָּנַיךְ בִּגְבוּלֵךְ!
בְּנוֹתַיִךְ גַּם-כֵּן בָּאוּ, אֵלַיִךְ נִקְבְּצוּ;
מִמֶּרְחָקִים הֵם שָׁבוּ, וְכָל חוֹמָה פָּרְצוּ.
בית 2:
מַחְשָׁך בּוֹלֵעַ אָרֶץ, וְאוֹפֶל לְאֻמִּים:עָלַיִךְ אוֹר זוֹרֵח, מָאוֹר הָאֱלוֹהִים.
כְּבוֹדוֹ חוֹפֵף עָלַיִךְ, נָגְהוֹ מַקְרִין נָוֵךְ;
מְלָכִים לִבְרַק קְסָמַיךְ יָחוּשׁוּ לְבָרְכֵךְ.
בית 3:
תָּמִיד פְּתוּחִים שְׁעָרַיִךְ, גּוֹיִם בָּךְ נֶאֱסָפִים;רוֹזְנֵי תֵבֵל בְּזִיעַ חֵילָם לָךְ מְגָרְפִים;
שָׁחוֹחַ בְּנֵי קוֹטְלַיִךְ נוֹשְקִים עֲפַר רַגְלֵךְ;
כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֶלַיִךְ מוּבָא לְפָאֲרֵךְ.
בית 4:
וְצַדִיקִים שְׁבָטַיִךְ, כֻּלָּם יוֹדְעֵי עֶלְיוֹן;הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ, וְאַדְמָתֵךְ פִּרְיוֹן;
רָעָב שוּב לא תֵּדָעִי, עוֹל זָר שׁוּב לא תִּשְׂאִי;
יְרוּשָׁלַיִם, קוּמִי! שֵׁם רִבּוֹנֵךְ נַשְּׂאִי!