#139 שא את ראשך
בית 1:
שָׂא אֶת ראשְׁךָ, רֵעַ יָגֵעַ,לַיְלָה חָלַף! הַשַּׁחַר עוֹלֶה!
לא עוֹד נַמְשִׁיךְ לְהִתְגַּעֲגֵעַ,
כִּי שָׁב מוֹשִׁיעֵנוּ, שִׁמְשֵׁנוּ עוֹלֶה!
פזמון:
כֵּן, הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר! כֵּן, הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר!אוֹתוֹ הַמָּשִׁיחַ שֶׁפַּעַם נִצְלַב!
כֵּן, הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר! כֵּן, הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר!
וְכֶתֶר תִּפְאֶרֶת נוֹשֵׂא הוּא עָלָיו.
בית 2:
חוֹשֶךְ הָיָה, לֵיל בְּדִידוּתֵנוּ,מָר וְצוֹרֵב גִּדּוּף הָאָדָם;
הִנֵּה הוּא בָּא, הַיּוֹם לוֹ קִוִּינוּ,
טִהוּר וּמִשְפָּט יֵעָשׂוּ בָּעוֹלָם.
בית 3:
גִּילוּ אַחִים! קֵץ בָּא לָרֶשַׁע!בָּא בֶּן-דָוִד בְּהוֹד וּגְבוּרָה,
וְנִפָּטֵר מֵרָע וּמִפֶּשַׁע!
לָנֶצַּח נִחְיֶה בִּידִידוּת וְאוֹרָה.
בית 4:
שָׂא אֶת ראשְׁךָ, רֵעַ יָגֵעַ,לַיְלָה חָלַף! הַשַּׁחַר עוֹלֶה!
לא עוֹד נַמְשִׁיךְ לְהִתְגַּעֲגֵעַ,
כִּי שָׁב מוֹשִׁיעֵנוּ, שִׁמְשֵׁנוּ עוֹלֶה!