לִבִּי מָלֵא צְלִילֵי שָׁמַיִם
וְעוֹלֶה הוּא עַל גְּדוֹתָיו;
מִזְמוֹר חָדָשׁ הָאֵל הִשְׁמִיעַ לִי,
זַךְ כְּעִנְבְּלֵי זָהָב.

פזמון: בְּלִיבִּי פּוֹעֵם נִיגּוּן חָדָשׁ,
פּוֹעֵם נִיגּוּן חָדָשׁ, טָהוֹר וּמְקֻדָּשׁ.
בְּלִיבִּי פּוֹעֵם נִיגּוּן חָדָשׁ,
נִיגּוּן חָדָשׁ הַלְלוּיָהּ!

הַמַּנְגִינָה בַּת הַשָּׁמַיִם
מִתְרוֹנֶנֶת בְּלִי הֶפְסֵק;
אֵין בַּתֵּבֵל יָפָה מִמֶּנָּה
וּבַזֹּאת אֵין לִי סָפֵק!

עֵת אֵכָּנֵס בִּשְׁעָרֶיהָ
שֶׁל קִרְיַת הַנְּצָחִים,
אֲזַי אָרוֹן אֶת שִׁיר הַזֶּמֶר
עִם צִבְאוֹת הַמַּלְאָכִים.