תּוֹדָה לְךָ, אֵל, עַל הַבֵּן הַנִּצְחִי,
עַל מָשִׁיחַ שֶׁמֵּת לְכַפֵּר עַל מִרְיִי!

פזמון: הַלְלוּיָהּ! אֲהוֹדֶךָ; הַלְלוּיָהּ! אָמֵן!
הַלְלוּיָהּ! אֲכַבְּדְּךָ בְּנוֹעַם וָחֵן.

תּוֹדָה לְךָ, אֵל, עַל הָרוּחַ הַטּוֹב
שֶׁהָפַךְ מִדְבָּרֵנוּ לְגַן שֶׁל-כָּל-טוֹב!

תּוֹדָה לְךָ, אֵל, עַל כִּתְבֵי הַתַּנַּ"ךְ
הַמַנְחִים פְּעָמֵינוּ לַשֶׂה שֶׁנִּטְבַּח!

תּוֹדָה לְךָ, אֵל, עַל שַׁבָּת הַבְּרוּכָה
הַמְבִיאָה כָּל שָׁבוּעַ שָׁלוֹם וּמְנוּחָה!

תּוֹדָה לְךָ, אֵל, עַל בְּרִיאוּת וּמָזוֹן,
עַל לְבוּשׁ וְדִירָה, עַל שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן!