פַּעַם שִׁיר שֶׁבַח הִרְנִין גְּוִיל רָקִיעַ,
עֵת הָאֱנוֹשׁ הִשׁתּוֹלֵל וַיֶחֱטָא,
יֵשַׁע בִּלְבוּשׁ תִּפְאַרְתּוֹ אָז הוֹפִיעַ,
חַי עַל הָאָרֶץ, אוֹתִי הוּא פָּדָה.

פזמון: הוּא אֲהָבַנִי, הוּא הִצִּילַנִי,
הוּא חֲטָאַי הֶעֱבִיר מֵעָלַי;
הוּא אֶת הַשְּׁאוֹל נִיצַּח, הֵן גַּם חִיַּנִי,
בּוֹא יָבוֹא שׁוּב הוּא לִמְלוֹךְ עַד בְּלִי דַי!

פַּעַם אֶל הַר הַגֻּלְגּוֹלֶת הוּבַל הוּא,
פַּעַם הוּקַע הוּא עַל עֵץ הַקָּלוֹן,
דַּךְ וְסוֹבֵל בִּפְצָעָיו, נֶעֱלָב הוּא,
כּוֹפָר נַפְשִׁי, מוֹשִׁיעִי הָעֶלְיוֹן.

פַּעַם תּוֹךְ פֶּתַח הַצּוּר עֲזָבוּהוּ,
מִמַּכְאוֹבָיו שָׁם לִרְגּוֹעַ דּוּמָם,
שַׁחַק קָדַר עַל הַחֵטְא כִּי צְלָבוּהוֹ,
זָע גָּם הַמָּוֶת, לִטְרוֹף הוּא נִכְלָם.

פַּעַם נִטַּל מִנִּי מָוֶת הָאֶרֶס,
סָר הַגּוֹלֵל וְנִצְּחוּ הַחַיִּים;
קָם הַגִּיבּוֹר וְנֵעוֹר מִן הַהֶרֶס –
חַי בְּתֵבֵל הוּא, מוֹלֵךְ בִּמְּרוֹמִים!

פַּעַם אֵשׁ פֶּלֶא תַּצִּית גְּוִיל רָקִיעַ
וּבַשַּׁלְהֶבֶת יִרְעַם הֵד יוֹבֵל;
יֵשַׁע בְּצֶדֶק מאזְנָיו אָז יוֹפִיעַ –
אֵיד לָעָרִיץ וְיוֹם חַג לַסּוֹבֵל!