[בית 1]
לCוֹ - שֶׁאוֹתָנוּ טִGהֵר מִפְּשָׁעֵינוּ,
שָׁAmרִים אָנוּ שִׁיר אַFהֲבָה
תִּCקֵּן אֶת דַּרְכֵּנוּ, רִפֵּGא אֶת נַפְשֵׁנוּ
גִּלָּAmה לָנוּ אֶת פְּנֵי הָאָFב

[פזמון]
וְעַתָּCה בּוֹאוּ אֵלָGיו, נִשָּׂא אֶת קוֹלֵAmנוּ
נִFשְׁתַּחֲוֶה לָאָדCוֹן, מֶלֶךְ עוֹלָם
הוּא גּוֹאֲAmלֵנוּ, אֵלֵיFנוּ יָרַד מִמָּרוֹCם
וְGהוּא עַכְשָׁו לִימִינוֹ שֶׁל הָFאָב.
יֵשׁCוּעַ הַשֶּׂה הַתָּמִGים, אָלֶף וָתָFו

[בית 2]
לCוֹ - שֶׁרוֹקֵן אֶת עַGצְמוֹ מִכָּבוֹד
שָׁרִAmים אָנוּ שִׁיר אַהֲבָFה
הָלַCךְ אֶל הַצְּלָב, בְּעַדG הַשִּׂמְחָה
לַעֲAmשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָFב

[בית 3]
לִCכְבוֹד אֲדוֹנֵינוּ, נִחְיֶה Gאֶת חַיֵּינוּ
כָּAmל יוֹם כְּמוֹ שִׁיר אַהֲבָFה
נָמוּCת לְעַצְמֵנוּ כִּGי בַּמָּשִׁיחַ
קַAmמְנוּ אִתּוֹ לִתְחִיָּFה

[בית 4]
שָׁרִCים לוֹ שִׁיר אַהֲGבָה
נָשִׁיר לוֹ לָAmעַד... לָFעַד!