רוּח שָדַּי, אֶל תּוֹךְ לִבִּי רְדָה,
שְׂאֵהוּ מֵאֶרֶץ, בּוֹ הִתְלַכֵּדָה!
בְּרִפְיוֹנִי מַלֵּא אוֹתִי גְּבוּרָה,
בְּ בַעֲרוּתִי לַמֵּד אוֹתִי תּוֹרָה!

הֵן לא אֶדְרושׁ חֶזְיוֹן כַּנְּבִיאִים,
גַּם לא אֶדְרושׁ מַגָּע עִם מַלְאָכִים;
גַּם לא אֶשׁאַל בִּקּוּר הָאֶרְאֶלִּים;
אַךְ מִנַּפְשִׁי גָּרֵש אֶת הַצְּלָלִים!

תְּנָה לִי לָדַעַת קִרְבָתְךָ כָּל עֵת
וְעוֹל חַיִים בְּסַבְלָנוּת לָשֵׂאת,
כָּל תְּלוּנוֹתַי בִּן רֶגַע לְהַפְסִיק,
וּלְשׁוֹנִי בְּפֶלֶל לְהַעֲסִיק.