רַק יֵשׁוּע תִקְוָתִי,
כָּךְ אוֹמֶרֶת תוֹרָתִי
וַאֲנַחְנוּ הַקְּטַנִּים
לְגִיבּוֹר זֶה שַׁיָכִים.

פזמון: הוּא אֲהָבַנִי! הוּא אֲהָבַנִי!
הוּא אֲהָבַנִי! יֵשׁוּע מוֹשִׁיעִי.

אֲהָבַנִי! עַד כִּי מֵת
לְכַבְּסֵנִי מִן הַחֵטְא;
לִי שָׁמַיִם הוּא פָּתַח,
וּלְשָּם אוֹתִי יִקַּח.

הוּא גוֹאֵל וְהוּא מַלְכִי,
הוּא תָּמִיד מַדְרִיךְ אוֹתִי;
גם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ,
בְּשִׂמְחָה אֶלַךְ אִיתוֹ.