שׁוּב אָבִיב בִּירוּשָׁלַיִם,
תְכֵלֶת חַג שׁוֹרָה סָבִיב,
הֲמוֹנִים עוֹלָים לָרֶגֶל
אֶת הַפֶּסַח לְהַקְרִיב.
אֶךְ בּוֹדֵד מִכּׁל פּוֹסֵעַ
שֵׂה הָאֵל, בֶּן הָאָדָם,
שֶׁיָּקְרַב עַד רֶדֶת עֶרֶב
לְטַהֵר רַבִּים בַּדָּם.
שׁוּב אָבִיב בִּירוּשָׁלַיִם,
שֵׂה הַפֶּסַח מָעֳמָד
לִבְדִיקָה מִן הַמִּשְׁמֶרֶת
טֶרֶם יָעֳלֶה כַּדָּת.
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר לׁא חֵטְא בּוֹ,
שֵׂה הָאֵל, בֶּן הָאָדָם,
לַמִשְׁפָּט לֻקַּח מֵעׂוצֶר,
נֵגַע לוֹ מָפֶּשַׁע עַם.
שׁוּב אָבִיב בִּירוּשָׁלַיִם,
שֵׁה הַפֶּסַח כְּבָר נִשְׁחַט,
וְדָמוֹ הוּבָא בַּקּוֹדֶשׁ
לְכַפֵּר עַל כָּל חַטָּאת.
וּמִבַּעַד לַפָּרוֹכֶת -
שֵׂה הָאֵל, בֶּן הָאָדָם,
אֶת דָּמוֹ שָׁפַךְ עִם עֶרֶב,
וְקָרָא: "כֻּלָּה, נִשְׁלָם!"