מָלֵא מָשׂוֹשׂ הָיָה הַיּוֹם
שֶׁבּוֹ חָזַרְתִּי לֵאלוֹהִים,
לִבִּי רָקַד בִּי מֵחָדְוָה
וּפִי זִמֵּר שִׁירֵי תְהִילִּים.

פזמון: יוֹם מָשׂוֹשׂ, יוֹם מָשׂוֹשׂ,
יֵשׁוּעַ אַשְׁמָתִי הֵסִיר,
תְּפִילָּה זַכָּה לִמֵּד אוֹתִי,
וּבְאוֹר שְׁחָקִים הֵאִיר לִבִּי:
יוֹם מָשׂוֹשׂ, יוֹם מָשׂוֹשׂ,
יֵשׁוּעַ אַשְׁמָתִי הֵסִיר.

יֵשׁוּעַ, הָרוֹעֶה הַטוֹב,
בַּעֲרָבָה מָצָא אוֹתִי,
וְעַל כְּתֵפָיו הֵרִים אוֹתִי
וְלַמִכְלָא לָקַח אוֹתִי.

הַיְקוּם כֻּלּוֹ כַּפָּיו מָחָא
מֵרוֹב גִּילָה עַל הִמָּצְאִי;
וּמַלְאֲכֵי הַגְבוּרָה
הִמְתִּיקוּ שִׁיר בְּהִכָּנְסִי.

וְהַשְׁכִינָה אֵלַי יָצְאָה
וַתַּחְתִּימֵנִי לְחַיִים,
וַתַּעֲטֵנִי מַחֲלָצוֹת
בִּמְקוֹם עִדֵּי הַחֲטָאִים;

כִּי אָז הִקְדַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי
לַעֲבוֹדַת הָאֱלוֹהִים,
וְהוּא קִבֵּל אֶת מִנְחָתִי
וַיְהִי עִמִּי כָּל הַיָמִים.