קוֹל רַךְ אָזְנַי קָלְטוּ:
אֵלִי, קוֹלְךָ הוּא זֶה!
קוֹלְךָ קוֹרֵא אוֹתִי לַדָּם
אֲשֶׁר חוֹטְאִים יַזֶּה.

פזמון: בָּא אֲנִי, אָדוֹן,
בָּא אֲנִי עַתָּה;
רַחֲצֵנִי בְּדָמְךָ,
הַדָּם שֶׁל גָּלְגָּלְתָּא.

קוֹלְךָ מַמְרִיץ אוֹתִי
לִחְיוֹת חַיִים שְׁלֵמִים,
חַיִים שֶׁל אוֹר וְאֱמוּנָה,
הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים.

וְאוֹר שְׁשַּׂמְתָּ בִּי
יְשׁוּעַ מְגַבֵּר;
וְחֵן וְחֶסֶד מִשְׁתַּלְּטִים
בִּמְקוֹם עָוֹן גּוֹבֵר.

יְסוֹד כָּל הַגְּאֻלָּה,
נִשְׁמַת סוֹד הַפִּדְיוֹן,
רֵאשִׁית חִדּוּשׁ כָּל הָעוֹלָם,
דָּמוֹ שֶׁל שֶׂה עֶלְיוֹן.

מָה-רַב הוּא טִיב הַדָּם!
מָה-טּוֹב חֵן הָאָדוֹן!
מָה-רַב חַסְדָּם שֶׁל צוּר יִשְׁעִי!
לָנֶצַח זאת אָרוֹן.