אָמְנָם אֲהַבְתִּיךָ, יֵשׁוּעַ דּוֹדִי!
הִנֵּה הִמְלַכְתִּיךָ כְּמֶלֶךְ לִבִּי;
אַתָּה לִי מוֹשִׁיעַ, אוֹהֵב וְאָדוֹן;
אַתָּה בִּי נוֹטֵע כָּל חֶסֶד עֶלְיוֹן.

אַתָּה אֲהַבְתָּנִי, בּוֹרְאִי מִבְּרֵאשִׁית;
אַתָּה מְשִׁיתָנִי מִשַּׁחַת תַּחְתִּית;
לַמָּוֶת מִהַרְתָּ, לְעֵץ הַקָּלוֹן,
דָּמְךָ שָׁם הִגַּרְתָּ, כִּשְׂכַר הַפִּדְיוֹן.

עַל-כֵּן אֲהַבְתִּיךָ בְּכָל חוֹם לִבִּי;
עַל-כֵּן קִבַּלְתִּיךָ אָדוֹן לְנַפְשִׁי;
אֶת-גוֹדֶל חַסְדֶּךָ אַתְמִיד לְסַפֵּר;
אָרוּץ לְעָבְדֶךָ, טוּבְךָ לְאַדֵּר.

בִּימֵי נְעוּרַי חִבַּבְתִּיךָ, דּוֹדִי;
בִּשְׁנוֹת זִקּוּנַי הֵן אַתָּה שִׂמְחָתִי;
בְּךָ אֶשְׁתַּבֵּחַ כָּל עוֹד רוּחַ בִּי;
וּבְךָ אֶתְלַקֵּחַ בִּשְׁעַת גְּסִיסָתִי.