פִּזְמוֹן
קַח, קַח לִבִּי, יֵשׁוּעַ אָנָא, קַח;
שִׂים טוֹהַר בִּי רַעֲיוֹן צָלוּל וְזָךְ;
תֵּן מֶרֶץ לִי לְעָבְדְּךָ בְּתּוֹם;
יָהּ חַי יֵשׁוּעַ, מוֹשִׁיעַ יוֹם וָיוֹם.

אֶל דְּמוּת רַבֵּנוּ הָבָה אֶסְתַּכֵּל;
כֵּן, מֶה עָנָיו הוּא, מֶלֶךְ הַגּוֹאֵל;
הוּא מַדְרִיכֵנִי אֶת עוֹל הַסֵּבֶל שֵׂאת;
הוּא גַּם יַנְחֵנִי הַרְחֵק מִשְׁבִיל הַחֵטְא.

פִּי יְמַלֵּל לוֹ זוֹ תְּפִילָּה בַּלָּאט,
לוּ אֶדַּמֶה לוֹ, רַק לְרֶגַע קָט;
לוּ שֵׂאת יָכוֹלְתִי אֶת כָּל מַשָׂא הַצְלָב;
לוּ רַק עָמַלְתִּי לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו.

לוּ חֵן יֵשׁוּעַ בִּי יִרֶב יִגְדַּל,
לְכָךְ קִוִּיתִי - חֶסֶד זֶה אֶשְׁאַל;
כָּל עֲמָלִי זֶה, חֶלְקִי עַל-אֲדָמוֹת,
אֶל אִישׁ נַצֶּרֶת רָצִיתִי הִדָּמוֹת.