נַפְשִׁי עָמְדָה לַדִּין נֵחְרֶפֶת,
פְּסַק דִּין נֶגְדָּה עֵת נֶעֱרַך.
אַך אֵל יִשְׁעִי אוֹתִי גָּאַלְתָּ,
פְּדִיתָנִי, אֵל עִם בְּנֵי קוֹרַח.

פזמון: כֵּן, בִּסְלִיחַת חֶטְאִי אָנוּחַ
בְּמִשְׁכָּנִי אִתְּךָ בָּרוֹחַ;
וַעֱתִידִי בְּךָ בָטוֹחַ.
זֵהוּ שִׁירִי שִׁיר בְּנֵי קוֹרַח!

בְּאֵיבָרַי שִׁמְךָ חִלַּלְתּי,
יָדָי שְׂפָתַי עִצְּבוּך כָּךְ,
אֲבָל בְּחַסְדְּךָ קֻדַּשְׁתִי
כְּמוֹ בַּיָמִים שֶׁל בְּנֵי קוֹרַח.

שׁלוֹמִי אֵינוֹ בָּטֵל מִמַּעַשׂ,
כִּי לא מִפְנִי עָמָל אֶבֱרַח.
לִרְצוֹן בּוֹרְאִי אֶעוֹר כַּשַּׁחַל -
זֶהוּ שְלוֹמָם שֶׁל בְּנֵי קוֹרַח!