לא הוֹן, לא זָהָב, עַל נַפְשִׁי הִשְׁתַּלֶּטוּ,
אוֹצרוֹת הָעוֹלָם לא יִפְדּוּ נְשָׁמָה;
הַדָּם שְׁנִּשְׁפַךְ עַל גִּבְעַת הַגֻלְגוֹלֶת –
דָּמו שֶׁל מַשִיחַ שִׁחְרוֹר לִי הִקְנָה.

פזמון: פָּדוּי אֲנִי אַךְ לא בְּכֶסֶף,
כֵּן, קָנוּי, אַךְ לא בְּפָז,
קָנוּי אֲנִי בְּדַם מָשִׁיחַ,
דָּם יָקָר מִכָּל אוֹצָר.

לא הוֹן, לא זָהָב, אֶת נַפְשִׁי הֶעֱבִירוּ,
אָדָם אֵין בַּיְקוּם שֶׁיִּשְׁקוֹל תְּמוּרָתָה;
הַדָּם שֶׁנִּשְפַּך עַל גִּבְעַת הַגֻּוְלְגוֹלֶת –
דָּמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נִתַּן בִּפְדוּתָהּ.

לא הוֹן, לא זָהָב, נִשְׁמָתִי הֶעֱשִׁירוּ,
קָרְבַּן-שֵׂה-תָּמִיד הָעֳלָה בִּשְׁבִילִי;
הַדָּם שֶׁנִשְׁפַּךְ עַל גִּבְעַת הַגֻלְגּולֶת –
דָּמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שִׁלֵּם פִּדְיוֹנִי.