גָּז מִלִּבִי הַחֶלֶד וְקִסְמוֹ,
סָר מִנִּפְשִׁי הַפֶשַׁע וְכִתְמוֹ,
וּבִמְקוֹמָם בְּחֶסֶד הִשְׁתַּלֵּט
אוֹתוֹ גּוֹאֵל שֶׂאֶת חַיַי מֵרָע מִלֵּט.

פזמון: דּוֹדִי הוּא, דּוֹדִי הוּא,
כִּי הוּא חָמַד גַּם בִּי,
וְאֶת חַיָיו עַל עֵץ הַצְלָב
נָתַן בַּעֲדִי.

פַּעַם בַּחֵטְא הָיִיתִי מְקֻלָּל,
וֹמִצְּדָקָה הָיִיתִי מְעֻרְטָל;
בָּא הַמָשִׁיחַ וַיִקַּח אוֹתִי
וּבְצִדְקַת לִבּוֹ כִּסָּה אֶת נִשְׁמָתִי.

פַּעַם חָבוּשׁ, עַתָּה חָפְשִׁי אֲנִי;
פַּעַם סוּמָא, עַתָּה רוֹאָה עֵינִי;
פַּעַם אָבוּד, עַתָּה בֶּן-יְשׁוּעָה,
כִּי חֶמְלָתוֹ שֶל אֱלוּהִים נַפְשִׁי נָגְעָה.