בְּרַחֲמִים יֵשׁוּע בָּא,
וּלְנַפְשִׁי דִּיבֵּר חִבָּה,
וּמִתְהוֹמוֹת הַתּוֹעֵבָה
הוּא הֶעֱלָה אוֹתִי.

פזמון: מִתּוֹעֵבָה הֶעֱלָה אוֹתִי,
בְּיָד רַכָּה הֶעֱלָה אוֹתִי;
מִגֵּיא בָּכָא אֶל הַר בְּרָכָה
עִמָּנוּאֵל הֶעֱלָה אוֹתִי.

שָׁנִים רַבּוֹת אוֹתִי קָרָא
עַד שֶׁנַּפְשִׁי לוֹ הִתְמַסְּרָה;
וְאָז מֵאֵשׁ הַתַּבְעֵרָה
הוּא הֶעֱלָה אוֹתִי.

ראשׁוֹ פְּאֵר קוֹצִים נָשָֹא
עֵת כַּפָּרָה בַּעֲדִי עָשָֹה.
וְעַל גָּבְהֵי הַצְּלָב נִשָּׂא
עֵת הֶעֱלָה אוֹתִי.

עַתָּה שׁוֹכֶנֶת בִּי שִׂמְחָה,
וְנִשְׁמָתִי לָעַד בְּטוּחָה;
לָכֵן אַנְעִים אֵלָיו בְּרָכָה,
כִּי הֶעֱלָה אוֹתִי.