הוֹי! ראשׁ קָדוֹשׁ, פָּצוּעַ! מֻכְתָּר בְּזֵר קוֹצִים!
הוֹי! ראשׁ דָּם חַם קוֹלֵחַ, בָּזוּי בְּפִי לֵצִים!
אֵיכָה נַפְלָה עֲטֶרֶת מִזּוֹהַר עוֹלָמִים,
מֵראשׁ פִּסְגַּת תִּפְאֶרֶת לִפְנֵי עֲדַת חוֹטְאִים!

הוֹי מַה מֻּשְׁחָת מַרְאֶךָ, מְאוֹר הַנְּצָחִים!
קָשֶׁה לְהַכִּירֶךָ, אַבִּיר הַמְּלָכִים!
מִבְּנֵי אָדָם יָפִיתָ, זִיוְךָ הִקְסִים דּוֹרוֹת;
עַתָּה מִכּל כָּעַרְתָּ, כֻּלְּךָ אוֹמֵר חֶרְפּוֹת.

הוֹי! בּוֹשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי, כִּי בָּא לְךָ כָּל זֶה,
כִּי בֵּאלוֹהִים פָּשַׁעְתִי, וּבְשֶׁלִּי כָּל זֶה!
אֶת-חֲטָאַי נָשָׂאתָ, מוֹתְךָ הוּא לִי פְּדוּת;
כְּשֶׂה תָּמִים נִטְבַּחְתָּ, וְלִי מִדִּין-חֵרוּת.

בְּרָכָה זוֹ לִי אָצַלְתָּ; אַתָּה מִשְׂגַּב נַפְשִׁי;
רַב חֶסֶד לִי גָּמַלְתָּ, כִּי מָתַּ בִּגְלָלִי:
לָכֵן שְׂפָתַי יוֹדוּךָ, לִבִּי יַגְדִּיל שִׁמְךָ,
בֵּין הַקְּדוֹשִׁים אַבִּיעַ טוּבְךָ וּתְהִלָּתְךָ.