נִכְנַסְתִּי לְבַד לַפַּרְדֵּס
וָאֶתְעֶה מִנֶּטַע אֶל שִׂיחַ,
אֵי מִשָּׁם יִבְקַע קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה –
זֶה בֶּן הַאֵל מֵשִׂיחַ!

פזמון: הוּא הוֹלֵךְ עִמִּי וּמְדַבֵּר אִיתִּי
וּמְגַלֵּה רָזִין וּטְמִירִין.
כָּל סָתוּם נִפְתָּר, מִתְגַּלֶה נִסְתָּר
מֵאֶלֶף אַלְפֵי סְפָרִים.

כְּבוֹדוֹ אִם שָׂגַב מֵעֵינַיי –
בְּאָזְנַיי זִמְרַת-יָהּ שָׁמַעְתִּי!
וַיִּבְעַר לִבִּי, וַיִּסְעַר קִרְבִּי
בְּעֵת דְּבָרָיו גָּמָאתִי!

אָצַרְתִּי מִפִּיו מַטְמוֹנִים,
וָאֶצְּרֵם בֵּסֵתֶר הָרוּחַ.
לא יַחְתוֹר גַּנָּב, לא יאכְלֵם רָקָב;
וְאִם יוֹמִי יָפוּחַ –

יָצָאתִי מִתּוֹךְ הַפַּרְדֵּס –
פִּי שִׁבְעִים וָשֶׁבַע עָשַׁרְתִּי.
אוֹצָרוֹת גְּנוּזִים וְסִתְרֵי רָזִים
מִפִּי יוֹצְרִי אָגַרְתִּי!