לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ מֵאָה כְּבָשִׂים,
רָחַק תָּעָה טָלֶה אֶחָד.
נָטַשׁ הָאִישׁ צאנוֹ בַּעֲרָבָה
וְאָץ לִמְצוֹא אֶת שֶׁאָבַד.

פזמון: רַבָּה שִׂמְחָת הַמַּלְאָכִים
עַל כָּל חוֹטֵא אֲשֶׁר נוֹשָׁע
מִכָּל הָמוֹן גָּדוֹל שֶׁל מִתְחַסְדִּים
שֶׁלּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה.

אִשָּׁה, שֶׁלָּה עֲשֶׂרֶת מַטְבֵּעוֹת,
אִבְּדָה מַטְבֵּעַ רַק אֶחָד;
תַּדְלִיק הַנֵּר, בַּחֶדֶר תְּחַפֵּשׂ,
עֲדֵי תִּמְצָא אֶת שֶׁאָבַד.

אָדָם עָשִׁיר הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים,
אֶחָד – בִּשְׂדוֹת זָרִים רָעָה;
הוּא שָׁב, רָעֵב וּקְרוּעַ בְּגָדִים –
אָבִיו קִבְּלוֹ בְּרוֹב שִׂמְחָה.