קָרְבוּ הַשְּׁנַיִם אֶל הַכְּפָר בְּלֵב תּוֹהֶה: "מַדּוּעַ?"
וְלא יָדְעוּ שֶׁהוּא, הַזָּר, אֵינוֹ אֶלָּא יֵשׁוּעַ.
"לָמָּה יִרְגַּשׁ לִבְּכֶם וּמַה תִּשְׂאוּ תִּתֵּנוּ?
לָמָּה נָפְלוּ פְּנֵיכֶם, מַדּוּעַ תְּקוֹנֵנוּ?"

"הֲלא תֵּדַע קוֹרוֹת הָעֵת בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם?
הוּמַת צַדִּיק וְאִישׁ מוֹפֵת, דָּמוֹ יָצָא עִם מַיִם!
הוּא שֶׁיֻּעַד לִמְשׁוֹל – סָבַל יָגוֹן וָשֶׁבֶר.
הוּא שֶׁאָהַב לִמְחוֹל – נִצְלַב הוּבָא אֶל קֶבֶר.

"הוֹי לָמָּה-זֶּה כָּבַד לִבְּכֶם, אֵיכָה לא תַּאֲמִינוּ?
הַכּל כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם, מַדּוּעַ לא תָּבִינוּ?
כָּל הַנְּבִיאִים אָמְרוּ: לָזאת נוֹעַד מָשִׁיחַ;
לִסְבּוֹל בְּעַד עַמּוֹ וּמָוֶת לְנַצֵּחַ."

בַּהֲסִבָּם אֶל הַשֻּׁלְחָן אֶת עֵינֵיהֶם פָּקַח הוּא.
אֵיכָה בָּעַר בָּהֶם לִבָּם בְּעֵת לַחְמָם בָּצַע הוּא.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי יֵשׁוּעַ,
לָשֶׁבֶת לְרַגְלָיו וְאֶת קוֹלוֹ לִשְׁמוֹעַ!