קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, אֵל שַׂגִיא הַכּוֹחַ!
שַׁחַר קַמְנוּ לְהַלֵּל שִׁמְךָ בְּהוֹדָיָה;
קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ!
לָנוּ נִגְלֵיתָ אֵל אֶחָד נִפְלָא.

"קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ!" שְׂרָפִים יאמֵרוּ;
כָּל מַלְאָךְ בִּשְׁמֵי מַעֲלָה בְּגִיל יִשְׁתַּחֲוֶה;
בְּתֵבֵל מִתַּחַת שֶׁבַח יְזַמֵּרוּ;
אֶל שֵׁם הָיָה, הוֹוֶה וְיִהְיֶה.

קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, סֵתֶר סְבִיבֵךָ!
אֶת כְּבוֹדְךָ הִסְתַּרְתָּ מֵעֵינֵי הַחַטָּאִים;
רַק אַתָּה קָדוֹש הוּא וְאֵין זוּלָתֶךָ;
צֶדֶק וְטוֹהַר פָּעֲלְךָ – תָּמִים.

"קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, אֵל גְדָל הַכּוֹחַ!"
כָּל מַעֲשֶׂיךָ יַעֲנוּ, נָגִילָה בִּרְעָדָה;
קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, קוֹדֶשׁ, הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ!
לָנוּ נִגְלֵיתָ אֵל אֶחָד נִפְלָא.