אֱמוּנָתִי חַזֵּק, קְדוֹש יִשְרָאֵל,
פֶּן סִירָתִי תּאבַד בְּאוֹפֶל לֵיל;
כִּי נַחְשוֹלִים תוֹקְפִים,
נַפְשִׁי אֶל תְּהוֹם גּוֹרְפִים,
עֶשְתּוֹנוֹתַי טוֹרְפִים – אָנָּא, הַצֵּל!

אֱמוּנָתִי חַזֵּק, קְדוֹש יִשְרָאֵל,
נֶגֶד צִבְאוֹת הַשְׁחוֹר, כּוֹחוֹת הַלֵיל;
כִּי יִתְהוֹלֵל הַצַּר וְיִתְעַלֵּל אַכְזָר-
מַלְּטֵנִי לַמִּבְצָר, פֶּן אֶכָּשֵׁל!

אֱמוּנָתִי חַזֵּק, קְדוֹש יִשְרָאֵל,
כִּי הָאָדָם – חָצִיר, עֵשֵב נוֹבֵל!
כָּל תִּפְאַרְתּוֹ – כָּזָב וֶאֱמוּנוֹ- אַכְזָב!
עָזְרֵנִי, פֶּן אֶתְאַו לְהִתְהַלֵּל!

אֱמוּנָתִי חַזֵּק, קְדוֹש יִשְרָאֵל,
אֵיכָה אוּכַל עֲמוֹד בְּשׁוּב גּוֹאֵל?
צָרְפֵנִי מֵעַכְשָׁו כַּכֶּסֶף, כַּזָּהָב –
אָז לא אֶדְבַּק בַּשָׁוְא עִמָּנוּאֵל!