נָסִיךְ אֶחָד, שַׂר-הַפֶּלֶךְ אִרְגֵּן לוֹ מְסִיבָּה;
וְאֶל כָּל חֲבֵרָיו חִישׁ שָׁלַח תַּ'הַזְמָנָה:
"בִּשַׁלְתִּי אֶת הָאוֹכֶל וְעָרַכְתִּי תַּ'שֻׁלְחָן!.."
אַךְ הֵם כֻּלָּם עָנוּ לוֹ כְּשֶׁהַכּל הָיָה מוּכָן:

פזמון: לא לא אָבוֹא...
לא לא אָבוֹא אֶל הַנֶּשֶׁף, וְצַר לִי נוֹרָא;
הִתְחַתַּנְתִּי הָעֶרֶב; קָנִיתִי פָּרָה.
גַּם שָׂדוֹת רְחָבִים לִי וְיֵשׁ הִתְחַיְבֻיּוֹת -
תִּסְלַח לִי, אַךְ לא אוּכַל לָבוֹא! . .

רָגַז הָאִישׁ, קָם בְּכַעַס, וּפָנָה אֶל מְשָׁרְתָּיו:
"לְכוּ מַהֵר מִכָּאן, וְהָבִיאוּ לִי עַכְשָׁיו -
כָּל דַּל וְכָל פִּסֵּחַ, כָּל עִוֵּר שֶׁבַּסְּבִיבָה!
יָבוֹאוּ לָאוּלָם, וְאָז נַתְחִיל פּה בַּמְסִיבָּה!"

אָז הֲמוֹנִים נִכְנְסוּ, אֲבָל נִשְׁאַר עוֹד מָקוֹם;
אָמַר הַמְּאָרֵחַ: "עוֹד לא נִגְמַר הַיוֹם:
לְכוּ שֵׁנִית, חַפְּשׂוּ בַּסִּמְטָאוֹת, עַל יַד הַכְּבִישׁ,
קִרְאוּ לְכָל אָדָם, וְאַל תַּשְׁאִירוּ לִי שָׁם אִישׁ!"

הָאֵל הִזְמִין גַּם אוֹתָנוּ אֶל הַנֶּשֶׁף הַנִּפְלָא,
עָרַךְ תַּ'שֻׁלְחָנוֹת, וְהֵכִין תַּ'סְּעוּדָה.
שָׁלַח הוּא הַזְמָנָה גַּם אֵלֶיךָ, יָדִיד;
אָז שְׁמַע לִקְרִיאָתּוֹ, וְהִשָׁמֵר נָא פֶּן תַּגִּיד: