חֲקַרְתַּנִי, הוֹ אֱלוֹהַ,
חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדַע;
גַּם שִׁבְתִּי, קוּמִי יָדַעְתָּ,
לְרֵעִי תָּמִיד בָּנְתָּ.

אֶת אָרְחִי, רִבְעִי זֵרִיתָ,
כָּל דְּרָכַי הֵן הִסְכַּנְתָּ -
אֵין מִלָּה בְּפִי אֵלֶיךָ -
הֵן יָדַעְתָּ, אֵל כֻּלָּהּ!

קֶדֶם וְאָחוֹר צַרְתָּנִי,
וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפְּךָ,
אֵיךְ אֶבְרָחָה מִפָּנֶיךָ?
אָן אֵלֵךְ מֵרוּחֲךָ?

אִם אָצִיעָה שְׁאוֹל - הִנֶּךָ!
אִם אֶסַּק מָרוֹם - הִנְּךָ!
כִּי גַם שָׁם יָדְךָ תַּנְחֵנִי,
תּאחֲזֵנִי יְמִינְךָ!

אָנָא, אֱלוֹהַי, חָקְרֵנִי,
בְּחַן וְדַע אֶת לְבָבִי,
כֵּן, בְּחָנֵנִי נָא, אֱלוֹהַ,
דַּע אֶת שַׂרְעַפֵּי רוּחִי!

וּרְאֵה נָא אִם חָטָאתִי,
וְאִם דֶּרֶךְ עוֹצֶב בִּי,
בְּדַרְכֵי עוֹלָם נְחֵנִי -
שְׁמַע, אֵלִי, לִתְפִלָּתִי!