אָמַר יְהוּדָה לְמִרְיָם: - "מַה יִהְיֶה
עִם הַשֶּׁמֶן הַזֶּה, הַיָּקָר?"
- "בַּשֶּׁמֶן אֶמְשַׁח אֶת רַגְלֵי אֲדוֹנִי,
וְאֲחַר אֲנַגְּבֵן בַּשֵׂעָר" - הִיא אָמְרָה;
- "וְאֲחַר אֲנַגְּבֵן בַּשֵׂעָר!"

- "מִרְיָם, הוֹ מִרְיָם! עַל הָעוֹנִי חִשְׁבִי!
הֵן הַשֶּׁמֶן עוֹלֶה כֶּסֶף רַב!
חִשְׁבִי עַל הַלֶּחֶם וְעַל הַשְׂמִיכוֹת
שֶיַכוֹלְנוּ לִקְנוֹת בַּזָּהָב" - הוּא אָמַר;
- "שֶיַכוֹלְנוּ לִקְנוֹת בַּזָּהָב".

- "מָחָר, רָק מָחָר עַל הָעוֹנִי אֶחְשׁוֹב;"
"מָחָר" - הִיא אָמְרָה, - "לא הָיוֹם!
הָיוֹם, הַיָּקָר מִכָּל טוֹב בָּעוֹלָם
מִסְתַּלֵּק וְעוֹלֶה לַמָּרוֹם" - הִיא אָמְרָה;
"מִסְתַּלֵּק וְעוֹלֶה לַמָּרוֹם."

אָמַר אָז יֵשוּעַ: - "מִרְיָם, הוֹ מִרְיָם;
מַה גְּדוֹלָה וְכֵנָה חִבָּתֵךְ!
אָמְנָם מִסְתַּלֵּק אֲנוֹכִי, זֶה נָכוֹן;
אַךְ לִפְנֵי כֵן אָשוּב וְאֶרְאֶךְ!" - הוּא אָמַר;
"אַךְ לִפְנֵי כֵן אָשוּב וְאֶרְאֶךְ."

"הָיוֹם אֶתָּלֶה עַל צְלָבוֹ שֶל עוֹלָם,
אֶתָּלֶה עַל הַצְּלָב, עֲרִירִי;
אַךְ אַת מַעֲשֶֹה טוֹב עָשִׂית, עִמָּדִי
וְעָלָיו לְדוֹרוֹת תִּזָּכְרִי!" - הוּא אָמַר;
"וְעָלָיו לְדוֹרוֹת תִּזָּכְרִי."