בּוֹא נָא אֵלַי כִּי רַד נִשְׁפִּי עָלַי;
חוֹשֶׁךְ גָּבַר, אֶשָּׂא תְּפִלָּתִי:
עֵת סָר עוֹזֵר כָּשְׁלוּ מַעֲלָלַי,
תֵּן סַעַד לִי, אָדוֹן, הֱיֵה אִיתִּי!

חִישׁ חִישׁ עָרַב זֶה יוֹם חַיַּי הַקָּט,
פַּס גִּיל חֶלְדִּי בִּי כָּל שָׁאוֹן הָשְׁקַט;
אוֹת עָשׁ עִיתִּים יְתַו אֶת יוֹם מוֹתִי,
חוּס, בַּר הַנֶּצַח, חוּס, הֱיֵה אִיתִּי!

אֵלֶיךָ יָהּ כָּל רֶגַע אֲפַלֵּל:
אָנָא הַפֵר עֲצַת שָׂטָן חוֹלֵל;
הַב לִי מִשְׂעָן, הַדְרֵךְ אֶת צַעֲדִי,
בֵּין אוֹר לְחוֹשֶׁךְ, נָא הֱיֵה אִיתִּי!

שִׂים אוֹר צְלָבְךָ, כִּי טָחָה בַּת עֵינִי,
אוֹפֶל פַּזֵּר נָא, דָּל וְסָר אוֹנִי;
אוֹר שַׁחַר בָּא, נוֹשֵׂא אֶת יוֹם גִּילִי,
אַל תַּעַזְבֵנִי, אֵל, הֱיֵה אִיתִּי!