הוֹ! אוּצוּ נָא, רוּצוּ- הֵידָד! יְלָדִים!
בֵּית-לֶחֶם אֶפְרָתָה לְדִיר הָעִזִים,
וּרְאוּ אֵיזֶה אֹשֶר אֵלֵינוּ נִשְׁלַח
בַּלַּיְלָה הַזֶה שֶׁלָּעַד לֹא נִשְׁכַּח.

וּרְאוּ בָּאֵבוּס שֶׁבְּדִיר הָעִזִים,
לְאוֹר הַמְנוֹרָה הַשׁוֹפַעַת רָזִים;
שׁוֹכֵב לוֹ הַיֶלֶד נָקִי וּמֻחְתָּל,
יָפֶה מִמַּלְאָךְ בַּשָׁמִים מֵעָל.

שׁוֹכֵב לוֹ הַיֶלֶד עַל קַש וּמִסְפּוֹא,
מִרְיָם וְיוֹסֵף שְׂמֵחִים לִרְאוֹתוֹ;
עוֹמְדִים לְפָנָיו בִּתְפִילָה הָרוֹעִים,
מִמַּעַל נִשְׁמַעַת שִׁירַת מַלְאָכִים.

כִּרְעוּ עַל בִּרְכַּיִם כְּמוֹ הָרוֹעִים,
הָרִימוּ יָדַיִם, הוֹדוֹ לֵאֱלֹהִים;
נָשִׁירָה, נָשִׂישָׂה, הוֹ! מִי לֹא יִשְׂמַח
בְּגִיל וְחֶדְוָה וְשִׁירַת הַמַּלְאָךְ?