אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ
בּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא,
לְעֶת נַעֲשָּׂה בְּחֶפְצוֹ כֹּל
אֲזַי מֶלֶךְ שְמוֹ נִקְרָא.

וְאַחֲרֵי כִּכלוֹת הַכּל
לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֶֹה,
וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.

וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵנִי
לְהַמְשִיל לוֹ לְהַחְבִּירָה.
בְּלִי רֵאשִׁית, בְלִי תַּכְלִית,
וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה.

וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי,
וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי,
מְנַת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.

בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי
בְעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה;
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי,
אֲדוֹנָי לִי וְלא אִירָא.