הָאֵל רוֹעִי - מָה עוֹד אֶחְסָר?
נַפְשִׁי הוּא יְשׁוֹבֵב;
עַל מֵי מְנוּחוֹת, לְמַעַן שְׁמוֹ,
יַנְחֵנִי אֵל אוֹהֵב.

בְּגֵיא צַלְמָוֶת כִּי־אֵלֵךְ -
עִמְּךָ לא-אִירָא כָּל רָע;
מִשְׁעַנְתֶּךָ וְשִׁבְטְךָ
מָגֵן בְּעֵת צָרָה.

אֶל מוּל פָּנַי תַּעֲרוֹךְ שֻׁלְחָן, לְנֶגֶד צוֹרְרָי.
דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן אֶת ראשִׁי, כּוֹסִי אַךְ רְוָיָה.

אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי,
וְכה אֵשֵׁב לְאוֹרֶךְ יָמִים בְּבֵית אֲדוֹנָי!