מַלְּלוּ שִׁבְחֵי מָשִׁיחַ,
הַלְּלוּ פִּלְאֵי חַסְדּוֹ.
לְנַשְּׂאֵנוּ הוּא הִבְטִיחַ
לִמְעוֹנוֹת אַהֲבָתוֹ.

פזמון: עֵת נָבוֹא לִמְעוֹנֵנוּ,
לא נוֹסִיף עוֹד לִתְעוֹת בַּיְשִׁימוֹן.
שָׁם מַמְתִין יֵשׁוּעַ
נוֹשֵׂא בְּשׂוֹרַת הַנִּצָּחוֹן!

פּה קוֹדְרִים עֲבֵי שָׁמֵינוּ,
כּוֹכָבֵינוּ נִסְתָּרִים,
אַךְ זוֹרֵחַ בִּנְתִיבֵנו
נֵר עוֹלָם, אוֹר הַחַיִּים.

נִשְׁקְדָה בְּלֵב וָנֶפֶש
אֶל הַיּוֹם הַמִּתְקָרֵב.
לא לָרִיק כָּל עֲמָלֵנוּ,
לא לַשָּׁוְא הָיָה הַכְּאֵב.

אֶת אֲשֶׁר עָבָר-נִשְׁכַּח נָא,
וְנַחְתּוֹר אֶל הֶעָתִיד.
נִרְדְּפָה שְׂכַר נִצְחוֹנֵנוּ –
אֶת חֶלְקֵנוּ לְתָמִיד.