שָׂא אֶת ראשְׁךָ, רֵעַ יָגֵעַ,
לַיְלָה חָלַף! הַשַּׁחַר עוֹלֶה!
לא עוֹד נַמְשִׁיךְ לְהִתְגַּעֲגֵעַ,
כִּי שָׁב מוֹשִׁיעֵנוּ, שִׁמְשֵׁנוּ עוֹלֶה!

פזמון: כֵּן, הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר! כֵּן, הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר!
אוֹתוֹ הַמָּשִׁיחַ שֶׁפַּעַם נִצְלַב!
כֵּן, הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר! כֵּן, הַמֶּלֶךְ חוֹזֵר!
וְכֶתֶר תִּפְאֶרֶת נוֹשֵׂא הוּא עָלָיו.

חוֹשֶךְ הָיָה, לֵיל בְּדִידוּתֵנוּ,
מָר וְצוֹרֵב גִּדּוּף הָאָדָם;
הִנֵּה הוּא בָּא, הַיּוֹם לוֹ קִוִּינוּ,
טִהוּר וּמִשְפָּט יֵעָשׂוּ בָּעוֹלָם.

גִּילוּ אַחִים! קֵץ בָּא לָרֶשַׁע!
בָּא בֶּן-דָוִד בְּהוֹד וּגְבוּרָה,
וְנִפָּטֵר מֵרָע וּמִפֶּשַׁע!
לָנֶצַּח נִחְיֶה בִּידִידוּת וְאוֹרָה.

שָׂא אֶת ראשְׁךָ, רֵעַ יָגֵעַ,
לַיְלָה חָלַף! הַשַּׁחַר עוֹלֶה!
לא עוֹד נַמְשִׁיךְ לְהִתְגַּעֲגֵעַ,
כִּי שָׁב מוֹשִׁיעֵנוּ, שִׁמְשֵׁנוּ עוֹלֶה!