זָר וְנָכְרִי אֲנִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה,
אַרְצִי הִיא רְחוֹקָה, זָהָב מוּפָז בְּנוּיָה;
וּפה עוֹבֵר אֲנִי בְּאוֹמֶר רִבּוֹנִי,
אֲנִי פּה בִּשְׁלִיחוּת מַלְכִּי.

פזמון: וְזֶה דְּבָרִי וּקְרִיאָתִי,
אֲשֶׁר אֶקְרָא בְּשֵׁם מַלְכִּי:
"הוֹ, שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה!
הוֹ, שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה!
הוֹ, הִתְרַצּוּ-נָא לֵאלוֹהִים!"

זוֹהִי מִצְוַת מַלְכִּי שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם
יָשוּבוּ מִדַּרְכָּם וּמֵחֲמַס יָדָם,
שֶׁכָּל שׁוֹמֵעַ לוֹ יִמְלוֹךְ לָעַד אִתּוֹ;
לָזאת שָׁלַח אוֹתִי מַלְכִּי.

בֵּיתִי יָפֶה יוֹתֵר מֵעֵמֶק הַשָּׁרוֹן,
חֵרוּת וְגַם שָׂשׂוֹן, בְּכָל פִּנָה, וְרוֹן:
מַלְכִּי מַבְטִיחֲכֶם שָׁם לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם,
לָזּאת שָׁלַח אוֹתִי מַלְכִּי.