רֶגַע בְּרֶגַע, יוֹם אַחַר יוֹם
רֶגַע בְּרֶגַע, וּבְכָל מָקוֹם
הוּא מְשַׁנֶּה אוֹתִי (הוּא מְשַׁנֶּה אוֹתִי)
מֵאוֹתוֹ יוֹם בּוֹ פָּנִיתִי אֵלָיו
הוּא מְגַדֵּל אוֹתִי בַּחֲסָדָיו
הוּא מְשַׁנֶּה אוֹתִי

הוּא מְשַׁנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ
אֲנִי כְּבָר לֹא מִי שֶׁהָיִיתִי אָז
אֲנִי אֵלָיו כָּמֵהַּ, הֵיטֵב יוֹדֵעַ
שֶׁיּוֹם אֶחָד כָּמוֹהוּ אֶהְיֶה