מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים, בְּרִגְשֵׁי רַחֲמִים,
לָאָרֶץ יָרַד בֵּן הָאֵל;
וַיִסְבּוֹל פְּגָעִים, בְּעַד הָרְשָׁעִים,
וְהוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁלִּי.

פזמון: חָפֵץ הוּא יֵשׁוּעַ מְאוֹד
חוֹטְאִים וּפוֹשְׁעִים לְנַקּוֹת;
בְּדָמוֹ יְזַכֵּם, בְּרוּחוֹ יְמַלְּאֵם,
וּלְחַיִּים נִצְחִיִים יְבִיאֵם.

לַדְּרוֹר יֵשׁ קִנִּים, לַשּׁוּעָל מִשְׁכָּנִים,
אַךְ לוֹ לא-נִמְצָא הַמָּקוֹם;
עַל סַלְעֵי הֶהָרִים שָׁכַב בִּכְאֵבִים,
וְהוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁלִּי.

אָסוּר בִּכְבָלִים וּמָכוּר בִּשְׁקָלִים,
הוּבַל הַמָּשִׁיחַ לְדִין;
וּבִידֵי לֵיצָנִים לֻקַּח בַּשְׁוָקִים,
וְהוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁלִּי.

עֲטוּר הַקּוֹצִים וּבְזוּי הַפָּנִים
הָלַךְ הַמָּשִׁיחַ לַצְּלָב;
כְּשׁוֹדֵד בִּדְרָכִים הוּא מֵת אֵין אוֹנִים,
וְהוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁלִּי.