הבה נבנה לנו מגדל שראשו בשמיים,
אך לא כדי לעשות לנו שֵׁם.
נעבוד בשירות הקבלן המושלם,
לִדְבָרוֹ נציית בלב שלם.

אך עוד טרם נתחיל במלאכת חיינו,
היטב נחשב את כל ההוצאות.
כדי שנוכל, בעזרת אדונינו,
להשלים את אשר התחלנו לבנות.

לא יוקם מגדלנו על חול או על עשב,
בסלע יהיו בסיסיו שְׁעוּנִים,
לאבן פינה לא תוּשָׂם אף אבן,
רק זו אשר בה מאסו הבונים.

לא מִמֶלֶט וחול נכין לבנינו,
כי אם כסף, זהב, אבנים יקרות.
לא מיד נסיים עבודת בנייננו,
אלא יום-יום נתמיד, שנים ארוכות.

כל חיינו נבנה ונטפס צעד צעד,
פעם נמעד, אף נפול פעמיים.
אך אם לא נכזיב, יום יבוא ונגיע
נגיע לראש המגדל - לשמיים!