רַבִּי הוּקַם מִקֶּבֶר, הוּא בָּעוֹלָם הַיּוֹם;
הוּא חַי, וְהוּא מַשְׁפִּיעַ בָּעוֹמֶק וּבָרוֹם;
מַעֲשֵׂי רַחֲמָיו נִגְלִים לִי, קוֹלוֹ בָּא לְאָזְנָי;
וּבְרִגְעֵי מַשְׁבֵּר הוּא קָרוֹב אֵלַי!

פזמון: הוּא חַי, כֵּן, חַי, יֵשׁוּעַ חַי הַיּוֹם;
הוֹלֵךְ אִיתִּי וְשַׂח עִמִּי, בִּנְתִיב חַיַּי הַצָּר;
אָמֵן, הוּא חַי, יֵשׁוּעַ מְשִׁיחִי,
וְאִם תִּשְׁאַל כֵּיצַד אֵדַע?
הֵן חַי הוּא בִּי עַתָּה!

כָּל הָעוֹלָם סָבִיב לִי עַל רוֹב חַסְדוֹ מֵעִיד;
וְאִם כָּשַׁל כּוֹחִי - הוּא מַחְזִיק אוֹתִי תָּמִיד.
בְּנַחְשׁוֹלֵי הַסַּעַר הוּא צּוּר אֵיתָן חָזָק,
וְיוֹם שׁוּבוֹ קָרוֹב הוּא וְלא יִרְחַק.

אֶשְׂמַח אָגִיל לָנֶצַח, כִּי אֲדוֹנִי אִתִּי;
אֵלֵךְ תָּמִיד לָבֶטַח, כִּי יָהּ מַחְזִיק יָדִי.
אַשְׁרֵי כָּל הַחוֹסֶה בּוֹ, עָזִּי וְזִימְרָת יָהּ;
כִּי טוֹב הוּא לְעוֹלְמֵי עַד, הַלְלוּיָהּ!